החלטה בתיק ת"א 56511-09-11

1.   לפני בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבים לבצע כל שינוי בחלקה 78 בגוש 17488 (להלן: "חלקה 78"). הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת תביעה למתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על המשיבים לבצע כל שינוי כאמור בחלקה 78. ביום 27.9.11 ניתן על-ידי צו מניעה זמני במעמד צד אחד, האוסר על המשיבים לבצע כל עבודות בחלקה 78 שיש בה כדי לשנות מהמצב הקיים, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ביום 10.10.11. עובר לדיון הגישו המשיבים 1 ו-2 (להלן - המשיבים) תגובות בכתב מטעמם. המשיב 3 לא הגיש תגובה ואף לא התייצב לדיון בבקשה.

רקע:

2.   לטענת המבקש בכתב התביעה ובבקשה לצו מניעה זמני, הוא הבעלים של חלקה 78. לפי הנטען בכתב התביעה ובבקשה, בכוונת המשיבים לבצע עבודות לסלילת כביש גישה לפרוייקט הרחבה של הישוב גבעת אלה (להלן - הפרוייקט) בתחום חלקה 78 ותוך עקירת עצי זית המצויים בה. כן טוען המבקש כי סלילת הכביש תמנע את הגישה לחלקה. כל זאת, ללא הסכמתו של המבקש ואף בניגוד להחלטה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה "יזרעלים" (להלן - הועדה המקומית לתכנון ובניה) אשר קיבלה בעבר התנגדות שהוגשה על-ידו לתוכנית להקמת הכביש.

3.    המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין לה יסוד. לפי הנטען, העבודות לסלילת כביש הגישה לפרוייקט, עתידות להתקיים בחלקה 82 בגוש 17488 (להלן: "חלקה 82"), בה אין למבקש זכויות כלשהן, ולא בחלקה 78. עוד טענו המשיבים, כי חלקה 82 הופקעה על-ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה, וכי ניתן היתר בנייה כדין לסלילת הכביש. אשר לדרך הגישה לחלקה 78, נטען כי קיימת דרך כאמור אשר איננה עתידה להתבטל עקב סלילת הכביש. המשיבים מציינים כי בחלקה 82, נטועים כ- 10 עצי זית שלפי הנטען הינם בבעלות המבקש וכן נטועה גדר, וכי הוצע למבקש פיצוי בגין אותם עצים. המשיבים ביקשו לדחות את הבקשה בהיעדר זכות כלשהי של המבקש במקרקעין בהם אמורות להתבצע עבודות סלילת הכביש, וכן בשל אי-גילוי עובדות מהותיות על-ידי המבקש כמו גם שיהוי בהעלאת טענותיו. לטענת המשיבים, עבודות הסלילה של חלק מכביש הגישה לפרוייקט החלו זה מזמן, הפרוייקט מצוי בשלבי הקמה ואף איכלוס, וקיימת דחיפות בהשלמת כביש הגישה על מנת שלא לעכב את איכלוס הפרוייקט ומטעמי בטיחות. בנוסף לאמור טענו המשיבים כי המבקש מצוי במגעים עם מנהל מקרקעי ישראל להחלפת מקרקעין ביחס לחלקה 78, כי הנושא מתעכב בשל טענות כספיות שהעלה המבקש וכי המניע להגשת הבקשה דנן הינו הפעלת לחץ להיעתר לדרישות אלה.

דיון והכרעה:

4.   המבחנים למתן צו מניעה זמני, כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה, הינם סיכויי התביעה הלכאוריים, מאזן הנוחות ביחס לצדדים וכן שיקולי יושר  (ראה, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (2009), עמ' 539). בחינת השיקולים האמורים ביחס לנסיבות הבקשה שלפני, מביאה למסקנה כי דין הבקשה להדחות, וזאת בשל הנימוקים שלהלן.

5.    באשר לסיכויי התביעה הלכאוריים, הרי שמהחומר שלפני עולים קשיים ביחס לתביעה כפי שהוגשה. ראשית, כאמור לעיל, כתב התביעה של המבקש מושתת על טענתו בדבר היותו הבעלים של חלקה 78 בה עתידות להתבצע עבודות על-ידי המשיבים. בעוד שאין חולק על זכויותיו של המבקש בחלקה 78, הרי שמתגובות המשיבים ומהנספחים שצורפו להן עולה, כי סלילת הכביש כלל איננה אמורה להתבצע בחלקה 78, אלא בחלקה 82 הסמוכה לה. לפי נסח הרישום שצורף לתגובת המשיבה 1, חלקה 82 הינה בבעלות מדינת ישראל והימנותא בע"מ, ולא בבעלות המבקש. מכאן, שהמבקש איננו הבעלים של המקרקעין בהם אמורות להתבצע עבודות סלילת הכביש. במהלך הדיון לפני העלה ב"כ המבקש טענה לפיה נפלה טעות בגבולות חלקות 78 ו- 82, כפי שנרשמו, באופן שחלק מחלקה 82 צריך היה להירשם כחלק מחלקה 78 שבבעלות המבקש. בחלק זה, לפי הטענה, אמורות להתבצע העבודות לסלילת הכביש. טענה זו אין לה זכר בכתב התביעה או בבקשה, והמבקש לא נקט בהליך משפטי כלשהו לתיקון הפרצלציה הרשומה. יצויין כי מנספח ח' לתשובת משיבה 1 לבקשה, שהינו סיכום ישיבה שהתקיימה בוועדה המקומית לתכנון ולבניה ביום 15.12.2010 בנושא סלילת הכביש, בהשתתפות בין היתר המבקש, עולה, כי טענה בדבר הזזת הגבולות בין החלקות הועלתה מצדו כבר באותו שלב, אולם כאמור הוא לא נקט בכל פעולה בעניין זה.

שנית, על-פי המסמכים שצורפו לתגובות המשיבים, הועדה המקומית לתכנון ולבניה פעלה להפקיע את הזכויות בחלקה 82 בה מתוכנן להיסלל כביש הגישה לפרוייקט, והודעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, פורסמה ברשומות ביום 14.3.11. על-פי האמור בתצהירו של נציג המשיבה 2 שצורף לתגובתה, פרטי ההפקעה המתוכננת נמסרו למבקש עוד בדצמבר 2010 ובהזדמנויות נוספות. חרף האמור, המבקש לא תקף את הליכי ההפקעה בפני הערכאה המוסמכת, היא בית המשפט לעניינים מנהליים. נוכח כל המפורט לעיל, הרי שטענות המבקש בדבר זכויותיו במקרקעין בהם אמור להיסלל הכביש, אף כשנבחנות הן ברמה הלכאורית בלבד, הינן בעייתיות ביותר.

6.    אשר למאזן הנוחות, המהווה מבחן מרכזי באשר לבקשה מסוג הבקשה דנן, סבורני כי זה נוטה בנסיבות העניין לטובת המשיבים. מהנתונים שלפני עולה כי בשל העבודות לסלילת הכביש אמורים להיעקר כ- 10 עצי זית שבבעלות המבקש המצויים בחלקה 82. פגיעה זו, מבלי להקל בה ראש, ניתנת לפיצוי כספי הולם. יצויין כי על-פי הנטען על-ידי המשיבים, וכעולה מנספח יא לתגובת משיבה 1, הוצעו למבקש פיצויים וכן העתקת המחוברים (עצי הזית וגדר) למקום אחר. אשר לטענה בדבר חסימת דרך הגישה לחלקה 78, זו הוכחשה על-ידי המשיבות, אשר הצהירו והתחייבו כי דרך גישה כאמור תשמר. אל מול זאת, עומדות הנסיבות הנלמדות מהתצהירים שצורפו לתגובות המשיבים, לפיהן מדובר בכביש גישה לפרוייקט המצוי בשלבי הקמה שונים ובחלקם מתקדמים, הכולל כ-100 בתי מגורים, מתוכם 30 בהליכי בניה ו- 10 בתים מוכנים לאכלוס. חלק מהכביש כבר נפרץ ועיכוב בהשלמת סלילתו צפוי להוות מפגע בטיחותי, לעכב את אכלוס השכונה ולפגוע במשפחות רבות הבונות את ביתן בפרוייקט. בנסיבות אלה, הפגיעה במשיבות, ובמיוחד בצדדים שלישיים רבים שאינם חלק ישיר בהליך זה, הינה משמעותית ובלתי ניתנת לכימות ופיצוי, וגוברת על הפגיעה במבקש.

7.   אשר לשיקולי יושר, הרי שגם אלה תומכים בדחיית הבקשה במקרה דנן. לעניין זה יצויין, כי הבקשה כפי שהוגשה רחוקה מלכלול תיאור מלא של נסיבות העניין, ואלו שנלמדו רק לאחר הגשת תגובות המשיבים וקיום הדיון בבקשה. כך, אין בבקשה כל אזכור של המגעים שהיו בין המשיבות 1 ו- 2 למבקש, של המידע שנמסר לו בעבר אודות החלקה בה אמורות להתבצע עבודות הסלילה ואודות הליכי ההפקעה שננקטו לגביה. מהנספחים שצורפו לתגובות המשיבים עולה, כי המשיבות 1 ו- 2 עמדו בקשר עם המבקש בעניינים אלה, וכי נמסרו לו הפרטים האמורים. חרף האמור, הבקשה נוסחה באופן לאקוני, תוך הצגת מצג חלקי ביותר של הדברים. על המבקש צו מניעה מבית המשפט, ובפרט כאשר הצו מבוקש במעמד צד אחד בלבד, חובה לפרט את מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית, אף אם זו איננה נוחה עבורו. לא כך פעל המבקש במקרה דנן.

עוד אוסיף, כי יש ממש בטענות המשיבים בדבר שיהוי מצד המבקש, אשר במשך חודשים ארוכים לא נקט בהליכים משפטיים נגד הפעולות שננקטו לצורך הקמת כביש הגישה לפרוייקט, על-אף שמהמסמכים שצורפו לתגובות המשיבים עולה כי פעולות אלה וכוונת המשיבים לסלול את הכביש היו בידיעתו מזה זמן רב. מעבר להיבט הסובייקטיבי של השיהוי המתקיים בנסיבות אלה, הרי שבענייננו, נוכח העובדה כי מדובר בפרוייקט מגורים המצוי בבניה בפועל, השתהות המבקש יש בה כדי לפגוע במשיבות וברוכשי הבתים בפרוייקט שיש להם עניין ברור בהשלמת סלילת כביש הגישה.

8.   בשולי הדברים אציין, כי במהלך הדיון לפני טען ב"כ המבקש כי חובה על המשיבות לקבל אישור הממונה לפי פקודת היערות לעקירת עצי הזית. טענה כאמור לא הועלתה בבקשה או בתביעה, וממלא אין התייחסות אליה בתגובות המשיבים. מכל מקום, ברי כי ככל שנדרש היתר על-פי דין בטרם העתקת או עקירת העצים, מחובתם של המשיבים לקבלו ואין בהחלטה זו כדי לשנות לעניין זה.

9.   נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני, ומבטלת את הצו הארעי שניתן ביום 27.9.11.

10.  המבקש ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח לכל אחת מהמשיבות 1 ו-2, אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה דנן, שאם לא כן, יישאו ריבית והצמדה כחוק עד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ב, 22 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: